השיטה של קשת

קשת מאפשרת לכל מורה להתאים פעילויות לכל תלמיד ותלמידה בהתאם לצורכיהם באמצעות שיוך משימות. כמו-כן המורים יכולים לעקוב אחר ההתקדמות של כל אחד ואחת מהתלמידים ולבקר את פעולותיהם.

הפעילויות בקשת הדרגתיות וכוללות תרגול במהלך שלבי הקריאה השונים – טרום קריאת הטקסט, במהלך הקריאה ולאחר הקריאה. הפעילויות מגוונות ומסייעות בפיתוח סוגי ידע שונים המסייעים בקידום יכולת הקריאה.

ידע מורפולוגי הוא ידע על מבנה המילה, כמו אותיות שורש, צורני תוספת, תבנית ונטייה.
ידע פונולוגי הוא ידע על הצלילים המרכיבים את המילה (הצלילים של העיצורים ושל התנועות).
ידע אורתוגרפי הוא ידע על המילה הכתובה (זיהוי מהיר, אוטומטי ונטול מאמץ של המילים הכתובות).
זיהוי מילים יעיל מבוסס על יצירת מאגר מנטלי של מילים כתובות. בשפה העברית קיימות שתי מערכות כתיב: כתיב מנוקד וכתיב חסר ניקוד. במערכת הכתיב המנוקד משתמשים בהוראת הקריאה בכיתות הנמוכות, בספרי ילדים, בטקסטים מקראיים ובשירים. במערכת זו מיוצגים עיצורים ותנועות בצורה מלאה. מערכת הכתיב חסר הניקוד היא הגרסה המקובלת והנפוצה בקריאה ובכתיבה אצל דוברי עברית מכיתה ג'. רוב התלמידים משתמשים במערכת זו בכתיבתם. מערכת זו אינה מייצגת את המבנה הפונולוגי המלא של המילה. העיצורים מיוצגים בה באופן מלא ועקבי, ואילו ייצוג התנועות נעשה באמצעות אותיות אהו"י, והוא חלקי ואינו עקבי. תלמידים רבים מתקשים במעבר מהכתיב המנוקד לכתיב חסר ניקוד, ולכן חשוב ללמד זאת בצורה מובנית ומובנת. באתר ישולבו גם משחקים שיסייעו לתלמידים לקרוא גם טקסטים בכתיב חסר ניקוד.  

ידע סמנטי הוא ידע על משמעות המילה (אוצר מילים, ביטויים, ניבים ופתגמים). ככל שמכירים יותר מילים, קל יותר ללמוד מילים חדשות, והסיכוי לאחסן אותן גדל. חשוב להכיר את המילים לעומק, להכיר מילים נרדפות והפכים, להגדיר את המילה, ולהכיר את קבוצת ההכללה של המילה (לדוגמה, לדעת שהמילה "שולחן" שייכת לקבוצת הרהיטים). כמו-כן חשוב להכיר מילים הומופוניות (מילים הנשמעות באופן דומה אך נכתבות באופן שונה, כמו: קר-כר), מילים הומוגרפיות (מילים הנשמעות באופן שונה, אך נכתבות באופן זהה, כמו: ספר) ומילים רב-משמעויות (מילים הנשמעות ונכתבות באופן זהה, אך יש להן משמעויות שונה, כמו: אח).

 

דוגמאות למשימות בקשת

כל טקסט מקוריין, והתלמידים עוקבים אחר המילים הכתובות בו ומודגשות בצבע (כל מילה או כל משפט מודגשים). אחר-כך מובאות משימות ברמת מילה (מילים מתוך הטקסט המקוריין) כדי שהתלמידים ייחשפו מספר פעמים לכל מילה המופיעה בטקסט ויעשירו את הידע הלשוני והמטה-לשוני שלהם.

-הברקות מילים – בחירת המילה שהוברקה מבין מספר מסיחים או כתיבתה

-סידור מילים בסדר הנכון שהוצג או בסדר הפוך (שיפור זיכרון העבודה)

-יצירת מילים על-פי תבנית מורפולוגית שהוצגה

-מציאת זוגות מילים או צמדי מילים שיש ביניהן קשר סמנטי (כמו מילים נרדפות), פונולוגי (כמו חריזה),
מורפולוגי (כמו שייכות חבורה ופרודה או משפחת מילים) או אורתוגרפי (מילים בכתיב מנוקד או בכתיב חסר ניקוד)

-משימות ברמת משפט או טקסט (כדי שהתלמידים יקראו את הטקסט או חלקים ממנו מספר פעמים ויפיקו משמעות)

-מציאת מילה שהוצגה בתוך קטע מהטקסט

-חיבור מילים למשפטים או חלקי משפט למשפט שלם

-תרגיל מילוי קטע

-זיהוי משפטים נכונים ולא-נכונים וסימונם

-התאמת משפט לתמונה או בועת דיבור לדמות