התלמידים ישלימו משפטים במילים מתוך מסיחים דומים מבחינת התפקיד, הצליל או התבנית. טכניקת ה"קלוז" מבוססת על עיקרון מרכזי בפסיכולוגיה התבניתית (גשטאלט): "עקרון הסגירות" (Closure). לפי עיקרון זה, האדם נוטה "לסגור" צורות, לתפוס אותן כשלמות, גם כאשר חסר בהן פרט מסוים. תהליך ה"קלוז" מבוסס על ההנחה שבכל קטע ישנה רמה מסוימת של עודפות, והתלמידים המשלימים את הקטע, מסוגלים להפיק ממנוּ, גם אם הושמטו ממנוּ חלק מהמילים.

בכל שלב מוצגת על המסך פסקה אחת מתוך שתיים, ועל התלמידים להשלים משפטים. כאשר הם מַגיעים למילה חסרה, מוצגות שלוש מילים, ועליהם לבחור את הנכונה. המסיחים דומים למילה המקורית מבחינת התפקיד, הצליל או התבנית. 

התלמידים קוראים בלב או בקול, כרצונם, וגוררים את המילה שלדעתם היא נכונה. אם צדקו, הם מקבלים משוב "כל הכבוד". אם טעו, הם מקבלים משוב "נסו שנית".

התלמידים יכולים להיעזר ברמזים המצויים בטקסט, ולהשלים על-פיהם את הקטע. בפעילות זו נבחרו משפטי המפתח לפי רצף התוכני של הסיפור.